בגיל 33, בשיא כוחי, בריאותי ועשייתי אובחנתי עם סרטן דם נדיר.
כאיש עסקים והרפתקן שתמיד הולך עם הלב והחלומות שלו, מנהל אורח חיים בריא של 5 אימוני קרוס פיט בשבוע, מבשל לעצמי בעיקר אורגני, מתרגל מדיטציות מידי יום, מלא בהוקרה על הקיים, רוכב אופנועים, גולש סנובורד, מטייל, מטפס, מוביל ובונה קהילות, תמיד מוקף בטוב, בשמחה, ובאור, זה הכה בי כמו ברק ופירק את כל מה שחשבתי והכרתי. הכל נעצר.
איך זה קרה לי?
ז
את שאלה שהחלטתי לזנוח ולא לעסוק בה עד אשר אחלים לחלוטין.
עמוק בפנים אני יודע את התשובה וחושב שבמרחק הזמן אוכל להעמיק ולבוא להשלמה והבנה מלאה.
מאמין שיש סיבתיות להכל ורואה את הטוב ואת ההזדמנות גם במצב המורכב הזה.
בשלב זה אני מתמקד בהחלמה, בהשלמה עם הקיים, מכיל את הקשיים בהבנה וסבלות ומחבק את הימים הטובים יותר. מאמין שההחלמה שלנו מתחילה קודם כל מבפנים, וכוחות הריפוי מגיעים מהנפש.
אובחנתי בזמן שהותי בארה"ב ואושפזתי בבית החולים הנחשב ביותר בעולם, הגעתי לרופא בעל שם עולמי המתמחה בסרטן הספציפי שלי. החלטתי שההחלמה האמיתית שלי תהיה בבית, בישראל, במושב. מוקף במשפחה וחברים, מוקף בפרדסים ובנוף ילדותי. משם אני שואב את הכח. ורק בבית אוכל להגיע להחלמה אמיתית.
שורות אלו נכתבות כשבועיים לאחר שעברתי השתלת מח עצם (שקיבלתי כתרומה מאחי הצעיר ניבי) ועברתי חודש שבו גירדתי את קרקעית האוקיינוס בסבל וכאב שהיווה קושי נפשי, רגשי וגופי בלתי רגיל עבורי.
היום בוערת בליבי להבה של תקווה ושל אמונה שדברים טובים וגדולים הולכים להתרחש מכאן . אני עם הכרה וידיעה שעוד דרך ארוכה, קשה ותלולה לפניי וצריך להיות מוכן בכל רגע לכל תרחיש.
אך בעצם איך זה שונה מכל אחד ואחד מאיתנו בכל רגע נתון?
ההבנה הזאת עוזרת לי להיות במקום של "כניעה" אל מול דרכו של הטבע ומאפשרת לקבל את ההתמודדויות בהבנה והשלמה אמיתית. זה מאפשר לי להתנהל ללא פחד, ללא לחץ, אני מצליח להיות פתאום קשוב לעצמי ולצרכיי יותר מאיי פעם. ואני פתאום מלא בתשוקה לעשייה ומלא בהתרגשות מכל יום שאני קם בבוקר.
אנחנו לא מכירים, אבל אני מרגיש נכון להחשף ככה, ולאפשר לאנשים לראות אותי פגיע כל כך כי אולי זה ייתן קצת השראה או פרספקטיבה לקבל מעט ממה שאני זוכה לראות ולחוות ברגעים אלו של התמודדות והארה.
